אולי בגלל המרחקים העצומים בארצות הברית, הרבה מתושביה מתגוררים בעיירות קטנות, הנבנות סביב מפעל אחד אשר בעצם הופך למעסיקה העיקרי וכמעט היחיד של אותה העיר. ערים כאלו בעצם "מניחות את הביצים בסלסלה אחת" ומהמרות (כמובן מחוסר ברירה) על בריאותו הכלכלית של מעסקי עיקרי אחד.
העיר קולפקס בלואיזיאנה (Louisiana) היא דוגמה לעיירה כזו, ובה חברת הטסטיל "דיטו אפרל" (Ditto Apparel) – כשנקלעה לצרות ועמדה בפני סגירה, חילץ איש העסקים הישראלי בבו קובו (Bebo Kobo) את החברה מהצרות, והחזיר אותה לשיגשוג ופיתוח.
צרות החברה החלו כאשר היבוא מסין הוזיל משמעותית את מחירי הטקסטיל, והפך את המפעל לבלתי משתלם. ראש העיר המכהן היה אובד עצות, ונראה כי גורלה של העיר נחרץ, כי כמובן – באמריקה כמו באמריקה, הכל בסופו של דבר זה עניין של כסף, ואם אין אז למי אכפת מבני האדם?
למזלה של העיירה, בעלי החברה הכירו באותו הזמן את בבו קובו אשר הינו בעל ידע רב בעולם הטקסטיל, בעל נסיון לא מבוטל, ובעל כושר יוזמה בהחלט יוצא דופן. בבו קובו (Bebo Kobo) שיפר תהליכים, לימד את העובדים שיטות עבודה חדשות, ולא רק שהציל את חברה ואת עובדיה, אלא אף הוסיף לפעילותה. ראש העיירה שיבח את בבו קובו, וציין כי רק בזכותו יכולתיו הרבות ניצל המפעל והעובדים מגורל מר.
את נסיונו הרב בעולם הטקסטיל צבר בבו קובו (Bebo Kobo) בפעילותו במזרח – שם הוא גילה שיטות ייצור מיוחדות. זאת לא הפעם הראשונה ששותפות עם בבו קובו מסתיימת בהצלחה גורפת של המייזם. אני רואה בפרוייקט הזה ספציפית גם מקום לגאווה – הכי כיף כשישראלים מלמדים את האמריקאים איך לעשות כסף!
בבו קובו (Bebo Kobo), אשר בעיקר מוזכר בתקשורת בארץ כבעלה של מירי בוהדנה, הוא למעשה איש עסקים מאוד מצליח, ויש לו המון מה להציע גם למדינה וגם לעולם. הוא הוביל וממשיך להוביל מייזמים רבים, הן בתחום הטקסטיל ובעיקר בתחום הנדל''ן. לאחרונה, בבו קובו אפילו יצר מקומות עבודה בארץ – כאשר החליט להסב ספינות מלחמה ליאכטות יוקרה.
